Menu
that, when combined with Mussar lead to optimum learning and practice:
MINDFULNESS
Nonjudgment
Patience
Beginner’s Mind
Trust
Nonstriving
Acceptance
Letting Go
MUSSAR
Humility
Patience, Bearing the Burden
Humility
Trust in God
Equanimity, Moderation
Humility, Trust in God
Gratitude, Order
in Buddhism that correspond to Middot in Mussar:
DHARMA
Mindfulness to the Dharma
Investigation
Energy
Tranquility
Concentration
Equanimity
MUSSAR
Remembrance of God; Knowing God; Fearing God = Mindfulness of Torah
Hakarat HaTov, Recognizing the Good
Zerizut/Enthusiasm/ Awakeness
Menuchat HaNefesh, Calmness of the Soul, Equanimity
Yishuv HaDaat, Order
Trust in God
In Mussar, there are extremes in the middot (measured character trait/soul-trait), where even a middah like Patience has its unbalanced characteristics. We understand middot on a continuum, where we are practicing toward our own assessment of the Golden Mean and moderation, what is balanced for us in our own particular curriculum.
Intolerance—Patience––Bears Too Much
Just as in Mussar, Theravada Buddhism teaches there are “enemies” to the Brahma Viharas: Metta/Lovingkindness, Equanimity, Compassion and Sympathetic Joy. There are near and far enemies, and in Mussar we would view these as unbalanced middot in need of attention, and perhaps part of the understanding of the yetzer hara (the evil inclination or impulse in all of us). For example, in Metta/ Lovingkindness, the near enemy is attachment/lust and the far enemy is anger. These enemies, unbalanced middot, manifest in different words, thoughts and deeds depending on the situation (how we relate to ourselves, others and God).
There are five hindrances to balanced living and practicing the Noble Eightfold Path in Theravada Buddhism that correspond to the middot of Mussar that would be considered hindrances, called obstacles, to living the life of a soul.
THERAVADA
Attachment (desire)
Aversion (Ill Will)
Sloth & Torpor (Sleepiness)
Restlessness (Agitation, Worry)
Doubt
MUSSAR
Nefesh, Greed
Lack of Responsibility, Lack of Humility, Hatred
Laziness, Lack of Responsibility, Lack of Fear of God
Doubt, Worry (Lack of Trust)
Too Much Humility, Lack of Honor
Finally, what is called the Noble Eightfold Path, with its eight precepts, indeed the path, reflects wise behaviors, wise ways-of-being that we would describe as mitzvot/commandments in Judaism and Mussar. Both ancient traditions fundamentally understand that without a mindful, daily, ethical, moral compass and framework in which one operates in the world, one is not truly practicing or inhabiting the Path, be it toward wisdom, freedom, nirvana, or holiness
שבשילוב עם מוסר מובילים ללמידה ותרגול מיטביים:
מוסר
עֲנָוָה
סבלנות, נושאת בנטל
עֲנָוָה
ביטחון, בטח באלוקים
יִשׁוּב הַדַעַת, שביל הזהב, מְתִינוּת
ענוה, ביטחון
הכרת הטוב, סדר
מיינדפולנס
חוסר שיפוטיות
סבלנות
מוח מתחיל
אמון
לא מתאמץ
קַבָּלָה
לשחרר
מוסר
זכרו של אלוקים; ידעו את אלוקים; יראת אלוקים = מיינדפולנס לתורה
הכרת הטוב, מתינות (שיקול דעת)
זריזות (התלהבות/ערות)
מנוחת הנפש, (רוגע נפש, שוויון נפש)
יִשׁוּב הַדַעַת, סדר
ביטחון
דהרמה
מיינדפולנס לדהרמה
חֲקִירָה
אֵנֶרְגִיָה
שלוה, רגוע
ריכוז
ישוב הדעת
במוסר יש קיצוניות במידות (תכונת אופי נמדדת/תכונת נשמה), שבה אפילו מידה כמו סבלנות יש את המאפיינים הלא מאוזנים שלה. אנו מבינים מידות על רצף, שבו אנו מתרגלים לקראת הערכה משלנו של אמצע הזהב ומתינות, מה מאוזן עבורנו בתכנית הלימודים הספציפית שלנו.
סבל מעט מדי——–סבלנות———סבל יותר מדי
בדיוק כמו במוסר, הבודהיזם של תרוואדה מלמד שיש “אויבים” לאלה הברהמה ויהארס: מטה/חסד, שוויון נפש, חמלה ושמחה סימפטית. יש אויבים קרובים ורחוקים, ובמוסר היינו רואים את אלה כמידות לא מאוזנות הזקוקות לתשומת לב, ואולי חלק מההבנה של היצר הרע. לדוגמה, במטה, האויב הקרוב הוא התקשרות/תאווה והאויב הרחוק הוא כעס. אויבים אלו, מידות לא מאוזנות, מתבטאים במילים, מחשבות ומעשים שונים בהתאם לסיטואציה (איך אנחנו מתייחסים לעצמנו, לאחרים ולאלוקים).
שנם חמישה מכשולים לחיים מאוזנים ולתרגול הדרך האצילית השמונה כפולה בבודהיזם התואמים את המידות של מוסר שייחשב כמכשולים לחיות חיי נשמה
מוסר
נפש, חמדנות
חוסר אחריות, חוסר ענווה, שנאה
עצלות, חוסר אחריות, חוסר יראת אלוקים
ספק, דאגה (חוסר ביטחון)
יותר מדי ענוה, חוסר כבוד
תרוואדה
הִתקַשְׁרוּת, רצון
סלידה, רצון רע, שנאה
עצלן וטורפור (ישנוניות)
חוסר שקט (תסיסה, דאגה)
ספק
לבסוף, מה שנקרא “שביל השמונה האציל” על שמונת המצוות שלו, אכן הדרך, משקף התנהגויות נבונות, דרכי הוויה נבונות שנתאר כמצוות ביהדות ובמוסר. שתי המסורות העתיקות מבינות ביסוד ללא מצפן ומסגרת מודעים, יומיומיים, אתיים, מוסריים שבה האדם פועל בעולם, האדם אינו באמת מתרגל או מאכלס את הנתיב, יהיה זה כלפי חוכמה, חופש, נירוונה או קדושה.