Purim Mussar

Tonight we celebrate the Festival of Lots, more popularly known as Purim! Chag Purim Sameach! פורים שמח!

In our Mussar practice, we look at each festival as an opportunity to learn from our ancestors and their middot/soul-traits. Here in Megilat Esther is the story of Esther and Mordechai in the Persian kingdom who have to face plenty of opportunities and obstacles to do what is called upon for them to do and be.

Here we are introduced to a brave surrogate father named Mordechai who only fears God and will not compromise his values as a Jew. What must have been his bechira point, his most challenging moment, was how vulnerable it must have been to have to rely on his orphaned cousin, Esther, to decide whether or not she would try to save the Jewish people from genocide by the decree of her husband, the King.

At first, Esther is hesitant to approach her husband, the King, because she fears for her own personal life. Mordechai is more concerned about the Jewish people, while Esther is more concerned about her own personal life. She pauses, and here we feel the vulnerability of both Jews: Esther and Mordechai.

Mordechai pleads with wise words:

Do not imagine that you, of all the Jews, will escape with your life by being in the king’s palace. On the contrary, if you keep silent in this crisis, relief and deliverance will come to the Jews from another quarter, while you and your father’s house will perish. And who knows, perhaps you have attained to royal position for just such a crisis.

Esther must stretch into her proper space and place. She must exercise balanced Humility/Anavah. She must also practice balanced Gevurah/Strength and find the courage to approach a king who has not summoned her, something forbidden and punishable by death. She must not only be a queen; rather she must risk her life to save her people. And we think we have obstacles to balancing our middot and behaving properly!

Mordechai is powerless without Esther. He too stretches into his proper space, practicing Anavah/Humility, Gevurah/Strength, and Zeirizut/Alacrity, attempting to do all that he can to stop the decree and save his people.

Did he know that the consequence for not bowing to a human named Haman would lead to a decree of genocide of his people? Most likely not. Had he known, would he have bowed? Should he have bowed had he known? I believe he was practicing balanced Humility when he refused to bow to Haman, the prime minister to the king.

Perhaps next time, Mordechai will pause before he advises his “daughter” Esther to closet herself (taking up too little space, embodying too much Humility) and therefore, hide that she is a Jew (Did he really think her life was in danger if she was out as a Jew? Would she not have been selected as a queen as a Jew? Is this what he feared?).

Perhaps the whole Purim story would have never happened had Mordechai and Esther had the proper Humility and Strength/Courage to not hide that she was a Jew from the onset.

What do you think? Where in the Purim story do you witness balanced and unbalanced middot? Which ones?

I wish you all the most joyous of Purims. We all need it.

Rabbi Chasya Uriel Steinbauer

Founder & Director of Kehilat Mussar at The Institute for Holiness

מוסר פורים

הערב אנו חוגגים את פורים. פורים שמח

בתרגול המוסר שלנו, אנו רואים בכל פסטיבל הזדמנות ללמוד מאבותינו ומידות הנפש שלהם. כאן במגילת אסתר סיפורם של אסתר ומרדכי בממלכה הפרסית שצריכים להתמודד עם שפע של הזדמנויות ומכשולים לעשות את מה שנקרא להם לעשות ולהיות

אם אינך מכיר את הסיפור הזה, אנא הקדיש זמן לקרוא אותו כאן

כאן אנו מתוודעים לאב פונדקאית אמיץ בשם מרדכי שרק ירא אלוהים ולא יתפשר על ערכיו כיהודי. מה שבוודאי היה נקודת הבצ’ירה שלו, הרגע המאתגר ביותר שלו, היה כמה פגיע היה בוודאי לסמוך על בת דודתו היתומה, אסתר, שתחליט אם היא תנסה להציל את העם היהודי מרצח עם או לא על פי הגזירה בעלה, המלך

בתחילה אסתר מהססת לגשת לבעלה המלך משום שהיא חוששת לחייה האישיים שלה. מרדכי מודאג יותר מהעם היהודי ואילו אסתר מודאגת יותר מחייה האישיים שלה. היא נעצרת, וכאן אנו חשים בפגיעות של שני היהודים: אסתר ומרדכי

:מרדכי מתחנן במילים חכמות

אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים

כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת

אסתר חייבת להימתח אל החלל והמקום הראויים שלה. היא חייבת להפעיל ענוה. עליה גם להתאמן בגבורה מאוזנת ולמצוא את האומץ לגשת למלך שלא זימן אותה, דבר אסור ועונש מות. היא לא חייבת להיות רק מלכה; אלא שהיא חייבת לסכן את חייה כדי להציל את עמה. ואנחנו חושבים שיש לנו מכשולים לאזן את הבינוני שלנו ולהתנהג כמו שצריך

מרדכי חסר אונים בלי אסתר. גם הוא נמתח למרחב המתאים לו, מתרגל ענוה, גבורה, וזריזות, ומנסה לעשות כל שביכולתו כדי לעצור את הגזירה ולהציל את עמו

האם הוא ידע שההשלכה לאי קידה לאדם בשם המן תוביל לגזירת רצח עם בעמו? כנראה שלא. אילו היה יודע, האם היה משתחוה? האם עליו היה להשתחוות לו היה יודע? אני מאמינה שהוא נהג בענוה מאוזנת כשסירב להשתחוות להמן, ראש הממשלה למלך

אולי בפעם הבאה מרדכי יעצור לפני שהוא ממליץ ל”בתו” אסתר להתארח (לתפוס מעט מדי מקום, לגלם יותר מדי ענוה) ולכן להסתיר שהיא יהודייה (האם הוא באמת חשב שחייה בסכנה אם היא יצאה כיהודייה? האם לא הייתה נבחרת כמלכה כיהודייה? האם זה מה שחשש ממנו).

אולי כל סיפור הפורים מעולם לא היה קורה אילו היו למרדכי ואסתר הענוה והאומץ הראויים לא להסתיר שהיא יהודייה מההתחלה

מה אתם חושבים? איפה בסיפור פורים אתם עדים למידות מאוזן ולא מאוזן? איזה מהם

אני מאחלת לכם את כל הפורים הכי שמח. כולנו צריכים את זה

הרבה חסיה אוריאל שטיינבאואר

מייסדת ומנהלת קהילת מוסר במכון לקדושה

Share this post